בעלי חיים ידועים כמקור לאהבה,חיבה, חום וידידות.
הם נמצאים באזור כשזקוקים להם והם מוכנים לתת ולקבל אהבה ללא השיפוטיות שמאפיינת בדרך כלל את בני האדם.כאשר את ספת הטפולים או את חדר הרופא מחליפה פינת חי עם מגוון בעלי חיים הופך התהליך הטיפולי המתיש בדרך כלל למשהו ששני הצדדים מצפים לו.
הברית שנרקמת בין המטופל לבעל החיים מבוססת על יסודות של ביטחון, אינטימיות, קרבה וקביעות.
כל אחד מאלו הוא מרכיב חשוב בבריאותו הנפשית של האדם וכן, הם מרכיבים חיוניים להצלחתו של כל תהליך טיפולי. הקבלה והכנות עוזרים למטופל להיפתח, ולהציץ פנימה לתוך עצמו.
כמו כן, נוכחותם של בעלי חיים עוזרת למטופל לראות מצבים חברתיים כפחות מאיימים ואת אופיים של האנשים שלצידו כחיובי יותר.
בעלי חיים בטיפול משמשים כמתווך חברתי ומספקים מגוון רחב של פונקציות אשר נחשבות בסיסיות עבור האדם הממוצע. מעבר לכך, הם מאפשרים לנו להתמודד עם אירועים שונים בחיים וסיטואציות שונות בדרך עקיפה, כך שהוא חווה את הסיטואציה בצורה מבוקרת ולא מאיימת מבחינתו, מה שתורם לחשיבה ותגובה רציונאלית במקום התגובה האמוציונאלית שהיינו מקבלים ממנו בדרך כלל. כמו כן, כאשר יחווה סיטואציה דומה מחוץ לטיפול יהיו לו הכלים הנכונים על מנת לצלוח אותה באותה צורה רציונאלית.
בעל החיים יכול לשמש כזרז ליצירת הקשר בין המטופל למטפל במספר אופנים:
1. האינטראקציה בין המטפל ובעל החיים מכוונת כלפי המטופל
למשל : התייחסותו של המטפל אל בעל החיים מול המטופל- המטופל יכול להתרשם מיחסו החיובי של המטפל אל בעל החיים ומכאן להסיק שהמטפל הוא אדם טוב ובעל רצון לעזור…
2. המטופל מכוון את האינטראקציה
3. האינטראקציה בין המטפל והמטופל מכוונת כלפי בעל החיים
המטופל שווה למטפל ויחד שניהם לומדים ומטפלים בבעל החיים
למשל: בעל החיים מספק לנו את נושא השיחה הראשונית ובכך עוזר לשבור את הקרח.
4. בעל החיים מכוון את האינטראקציה
5. האינטראקציה בין המטופל לבעל החיים מכוונת כלפי המטפל
למשל: המטופל ובעל החיים מקבלים משימה שעליהם לעשות יחדיו ומרשימים את המטפל
6. המטפל מכוון את האינטראקציה
כל אחד מהמשולשים עומד ופועל בפני עצמו בתהליך הטיפולי אך בעצם כולם מתקיימים ביחד וכאחד
הטיפול באמצעות בעלי חיים מפעיל כמעט על כל החושים שלנו וכך מאפשר בניית תקשורת נכונה.
מישוש – התחושה הנוצרת ממגע עם פרווה (ארנבון, צ'ינצ'ילה), קשקשים (נחש, לטאה), נוצות או אפילו ציפורניים של בעלי חיים מסוימים
ראיה – יצירת קשר עין- יד עם החיה, עם המטפל או עם הסביבה, קריאת הבעות פנים (שמחה, פחד, סקרנות ועוד)
שמיעה – אבחנה בין קולות שונים כגון ציוץ ציפורים, נביחות, קולות המושמעים לשם יצירת קשר, קריאה לעזרה, אזהרה וכדומה.
דיבור – הבעה מילולית מול בעל החיים או המטפל.